מאמרים וציטטות

לא, הכותרת לא מנסה לתפוס את תשומת הלב של הקורא ואני לא מנסה לכתוב ססמאות. אני זועקת בכל הכוח שיש לי – שעל הנושאים האלה צריך לדבר. בקול רם. באופן ברור ומפורש. שהדבר הכי גרוע לעשות איתם הוא להשתיק את מי שסובל מהם, להאשים אותו בהאשמות איומות שרק מחלישות אותו ומחמירות את הסבל שלו והגרוע מכל – מתעלמות מקיומן של הבעיות האלה. אני פועלת על מנת להעלות אותן לסדר היום, אני רוצה שכולם יידעו שהן קיימות; הן קשות ומי שסובל מהם חי חיים קשים ואומללים.

ההשפעות של הלם הקרב נשארות ונותנות את אותותיהן הרבה שנים לאחר שהקרב תם ובקרב אנשים רבים גם נשכח. ייתכן ויעברו שנים עד שפתאום משהו – מילה, צליל או תחושה – יעוררו חוויות שהגוף והנפש מתקשים להכיל ונכנסים למצב של מגננה. מי אשם בכך? אף אחד! בוודאי לא האדם שסובל מהטראומה בעצמו. להיפך – זהו אדם שזקוק לעזרה וככל שיקבל את העזרה מהר יותר – כך חייו יהיו טובים יותר. ההשפעות וההשלכות תישארנה בגופו ובנפשו לטווח הארוך ויהיה קשה עד בלתי אפשרי בשבילו לקיים חיים נורמטיביים, אלא אם יצליח להתגבר על החוויה בעזרת הסיוע המתאים. אני בהחלט מבינה את הסביבה, שנתקלת בגילויי עצבים, כעסים ואולי גם שתיקה מקפיאה, בהתמודדות יומיומית, אבל כשהאדם נמצא במלכוד הזה, כששדים מתרוצצים במוחו, החיבור המשפחתי, הרעפת אהבה וקבלת האחר, עושים פלאים ומחזירים לאדם את כוחותיו.

הדבר נכון גם לקורבנות של תקיפה מינית או אנשים שנשארה להם טראומה מכל אירוע או סיטואציה אחרים במהלך החיים שלהם. במקרים רבים הם עצמם כלל לא מודעים לכך שיש בתוכם "פצצה מתקתקת" – שבנוכחות הטריגר המתאים (שלרוב אין לדעת מהו) – פתאום תתפוצץ ותשחרר בגוף, בנפש וברגש את התחושות הקשות. גם כאן עלולה הטראומה להתפרץ שנים רבות אחרי קרות המקרה ובמידה ולא יקבל אותו אדם טיפול, סיוע או הכלה כפי שהוא צריך – ההשפעות ימשיכו ללוות אותו בכל צעד בחייו, גם הבוגרים.

להקשיב, להבין, להכיל, לדבר על, ולהבין שאין מדובר בבושה או בנושא בעייתי – אלה השלבים הראשוניים. נתקלת באדם שסובל? שחש טראומה או קושי מחוויה שעבר? אתה יכול להקל עליו! צריך להושיט לו יד ולהוות עבורו כתף תומכת. חשוב להעלות למודעות את הנושאים האלה ולא להדחיק אותם או לדחוק אותם לשולי המודעות. האנשים האלה זקוקים לעזרה אמיתית! כחברה, יש בכוחנו לסייע להם להתגבר ולחיות חיים חיוביים ונורמטיביים כמו כל בן אדם אחר.

קריאה נוספת: תקיפה מינית 

"משמעות החיים משתנה מאדם לאדם, מיום ליום ומשעה לשעה. מה שחשוב, לכן, הוא לא משמעות החיים בכלליות, אלא המשמעות הספציפית של חיי האדם ברגע נתון."
ויקטור פרנקל
נוירולוג ופסיכיאטר

"ישנו מקום אחד, רחוק רחוק, שאין לו כתובת מדויקת, ואינו מופיע בשום מדריך לתייר. ובכל זאת רבים כל כך מגיעים מדי פעם לשעריו. לבד, והמקום הוא סוף העולם.
מי לא הגיע לשם לפחות פעם בחייו, שיקום. מי לא הגיע לשם לפחות פעם בחייו, עייף מהדרך, מחזיק בידיו שברי חלומות שנופצו, תקוות שנכזבו, ועל פניו הבעת תמהון אמיתית- איך הגעתי לכאן, איך לא ראיתי קודם, ואיך בשם אלהים לא נזהרתי.
מין נקודה ריקה ברצף החיים. לשום דבר שידעת אין יותר משמעות. לשום רצון אין כוח רצון. כל שלטי הכיוון מכוסים בערפל, ואין יודע מה נכון ומה לא. מה לעשות ומה לא. רק הכאב נשאר- חד וחריף בעוצמתו, בוער בך מבפנים ללא רפואה נראית לעין.

למקום הזה אינך לוקח חברים וקרובים. גם אינך יכול להעזר בהם. כי במי אתה יכול לבטוח כשאת עצמך אינך מכיר יותר, ולעצמך אתה חסר.
לבד אתה מגיע לשם, בלי כוח. שום מוצא לא נראה לעין. שערי סוף העולם גבוהים ומסורגים, והשברים שבידך מכבידים מאוד. מתוך אותה עייפות אתה מניח אותם שם. את מי שרצית להיות ואינך, את כל מה שרצית שיהיה ולא נהיה. האמיתות שנשברו. כל הדברים שהאמנת בהם ולא היו ראויים.

הכל שבור, מנופץ. אתה מסתכל עליהם, אלה מילאו את חייך, אלה היו חייך. הדברים ששימחו אותך, שהעציבו אותך, שהצחיקו אותך, שהפחידו אותך. היום שלך, ועכשיו- איך תוותר עליהם ואפילו הם שבורים, וכובלים את ידייך. הם עדיין משהו לעומת הכלום הצפוי זמן אתה עומד שם מול השערים. נאבק מאבק אחרון. בסוף אין לך כוח להחזיק יותר. את מניח אותם מול השער.

תראה מה קורה! כמו בלחש קסמים נפתחים השערים לרווחה, לקראתך. עולם חדש נפרש אליך. המשך לעולם הישן שהיה כבר צר עליך, צפוף, מחניק ולא התאים לך יותר.
מה קרה, מה עשית פה? הרחבת את גבולותיך, ברגע שויתרת על השברים הישנים הרווחת שלם חדש. לא מוכר עדיין. לא בבית עדיין אבל שלך. מלא אפשרויות ויופי.

זהירים זהירים אתה פוסע דרך השערים. עורך הכרות עם נחלתך החדשה. היא אמיתית, אלו יכולויותיך, אלה צעדיך החדשים. זהו קולך שהתעשר בעוד גוון. אלה חבריך האמיתיים, אלה חייך החדשים. כמה טוב!
בשלב זה אינך יודע עדיין שעוד יגיע יום וגם נחלתך זו תקטן עליך. ושוב יישברו לך דברים. ושוב תמצא עצמך ללא אזהרה כפוף וכואב מול שעריו של סוף העולם. ותעמוד שם שפל ברך נושא בידיך את שברי עברך הכואב, ואותה מלחמה פנימית קשה תתחולל בך שוב. לוותר ולהניח או להחזיק בכל הכוח ולא להרפות.

ובכל פעם שתוותר ייפתחו אליך השערים, ויגדל עולמך ויתעשר. התנאי היחיד הוא שהוויתור יבוא מתוכך ויהיה אמיתי. כבר קרה שעשית קולות של ויתור, וברגע שנפתחו השערים רצת להרים בחזרה את השברים- לנסות להבריח אתם את הגבול. זה לא עובד! בשניה זו נסגר הכל מחדש, ושוב אתה תקוע ללא דרך ומוצא.

יש אנשים שתקועים כך שנים. עומדים מול השערים. ידיהם מלאות בעברם, בשברי חלומם הקודמים, מחזיקים חזק חזק במה שיכול היה להיות ולא קרה, במה שהיה ונשבר, ומסרבים להרפות. יש כאלה שמתים כך מול השער, מאוכזבים ומרירים.

אחרים בזמן הזה מרחיבים את גבולות עולמם, וממשיכים ללכת, וידיהם פנויות להחזיק בחדש. לקטוף פרח ולחייך."

(כתב: עמית רייכל)

"מה שהכרחי כדי לשנות אדם הוא לשנות את המודעות שלו כלפי עצמו."
אברהם מאסלו
פסיכולוג חברתי, "תאוריית הצרכים"

לאחרונה גילו נוירולוגים "מדעית" (מחקרית) – שברוב הזמן אנו חשים ופועלים לפני שאנו חושבים. בעיצומו של ויכוח או עלבון, הדבר שמתעורר קודם כל הוא רגשות עזים של כעס, פחד, עצב או דחייה. 

תגובה רגשית ראשונית זו היא אכן בלתי נשלטת תחילה – היא אוטומטית ונוצרת בעקבות משתנים רבים בחייו של אדם. אנו יכולים ללמוד איך להתמודד עם תגובות אלו ואיך לפעול בהתאם. למידה זו הינה ברמה הרגשית ולא השכלית.

לצערי, אין אף ספר בעולם שמכיל את הידע ומסוגל לעזור לאדם לשלב בין ה"ראש" לבין ה"לב", אלא אם כן האדם מודע לחשיבותה הלא-פחותה של האינטליגנציה הרגשית.

אינטליגנציה רגשית – כמו התמודדות עם רגשות עזים, היכולת לגלות אמפתיה, הקשבה לאחרים בלי התגוננות ובלי ביקורת, בלי בוז ובלי רצח אופי – כל אלה קובעים את גורל חיינו באותה מידה כמו מנת המשכל שלנו.

קריאה נוספת: אינטילגנציה רגשית

d4ad254e-0658-47cb-b683-f8279464628f

טיפול פסיכותרפיה גופנית אשר משלב בין זכרון הגוף לזכרון המוח וליצירת תנועה חדשה..

זואיקטן